בנימין, בן רחל ואליעזר, נולד ביום א' בתמוז תרצ"א (16.6.1931) בבוקרשט שברומניה ועלה ארצה בשנת 1948. הוא למד בבית-ספר יסודי ובבית-ספר תיכון ברומניה. בנימין (שכונה "בני") עלה ארצה דרך קפריסין, בעקבות כרוז של ה"הגנה" שראה בגרמניה, שמה עברה משפחתו אחרי מלחמת העולם השנייה. באותו כרוז נקראו היהודים לעלות ולהילחם למען ארצם, ובנימין אמנם נענה לקריאה ועלה ארצה לבדו, ללא הוריו. מיד עם עלותו, הצטרף לשורות ה"הגנה".
בנימין גויס לשורות צה"ל שבדרך, בסוף אפריל 1948, נמנה עם הכוחות ששחררו את באר-שבע והוצב לחטיבת "גולני" בצפון הארץ. לאחר שהשתלם בקורס למדריכי אימון גופני ובקורס נהגות, נקבע תפקידו כמדריך ספורט ונהג במטה חטיבה 1.
לאחר שסיים את שירותו הסדיר, הוצב בנימין לשירות מילואים בגדוד חיל-רגלים בנגב. ביום י"ד בתשרי תשל"ד (10.10.1973), בשעה שנהג משאית עמוסת-תחמושת במזרעת בית-ג'אן, נפגע על-ידי פגז ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה. השאיר אחריו אישה, שתי בנות ובן, אב ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל ראשון. בן 42 בנופלו.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "בנימין מילא תפקידו בהצטיינות וביעילות. הוא שימש דוגמא אישית לחבריו והיה מסור, אחראי ונאמן לעבודתו".
לזכרון עולם 2023© כל הזכויות שמורות. 
