בנם של פנינה ופנחס. נולד ביום כ"ה בחשוון תרפ"ח (20.11.1927) בעיר בנגאזי שבלוב. בן זקונים למשפחה בת שלושה ילדים ולו אח ואחות גדולים ממנו.
ראובן, ששמו המקורי בלוב היה כלאפו, גדל בבנגאזי. למד בבית הספר האיטלקי ובבית הספר העברי "תלמוד תורה". בנערותו נסחף בהתלהבות לרעיון הציוני, בעקבות פעילויות הסברה וחינוך של חיילי בריגדה יהודים מארץ ישראל שהגיעו לעירו במלחמת העולם השנייה, והצטרף כחבר פעיל לתנועת הנוער החלוצי.
בגיל שמונה-עשרה נפרד ממשפחתו ועלה לארץ לבדו ב-25 בדצמבר 1945. הוא הגיע ברכבת מבנגאזי לרחובות עם זהות שאולה של חייל בריגדה יהודי ששירת בלוב.
ראובן הגיע לגבעת ברנר בינואר 1946, הצטרף לפלמ"ח והיה בקשר הדוק עם חברי הכשרת "עמלים" בקיבוץ.במלחמת העצמאות השתתף ראובן כחבלן בקרבות של הפלוגה המסייעת בגדוד הראשון בחטיבת "יפתח" בבלאד א-שיח' שבמפרץ חיפה, בשפרעם ובכפר כנא. בחודש מרץ 1948 נפצע קשה בפעולת מיקוש ליד מעיין זרעין בעמק יזרעאל. הוא איבד יד ועין, ולאחר תקופת החלמה ושיקום ארוכה השתחרר מצה"ל בחודש יוני 1949.לאחר שחרורו מצה"ל התיישב בבת ים, אשר הזכירה לו את עיר הולדתו ששוכנת אף היא סמוך לחוף הים. הוא סייע לקליטת משפחתו, שעלתה מלוב לארץ ב-1949. ראובן נישא לרעיה ולבני הזוג נולדו שלושה ילדים – דוד, פנחס ופנינה.
הוא עבד במשרד הראשי של השק"ם ביפו. על אף פציעתו הקשה חי חיים מלאים, עבד וקיים את משפחתו בכבוד.
ראובן חזן נפטר ביום ה' באייר תשנ"א (19.4.1991). בן שישים ושלוש בפטירתו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בקריית שאול, תל אביב. הותיר אחריו אישה, שני בנים ובת, נכדים ואחים.
ראובן מונצח ב"שורת הנופלים" באתר הפלמ"ח.
לזכרון עולם 2023© כל הזכויות שמורות. 
