גיל פישיץ ז”ל, מחריש, בן 39 בנופלו.
על אף העובדה שלא נולד יהודי לפי ההלכה, גנדי פישיץ היה ציוני בלב ובנשמה.
בגיל 18 החליט לעלות לבדו לארץ מרוסיה דרך פרוייקט סל״ה, להתגייס לצבא ולהתגייר.
תוך כדי שירותו הצבאי הוא השלים את תהליך הגיור, וכשהתייעץ עם חבריו ליחידה לאיזה שם ישראלי כדאי לו לשנות את שמו, היה ברור לכולם שלאור האופי השליו ומלא השמחה שלו, השם גיל מתאר אותו בצורה הטובה ביותר.
הפרופיל הצבאי שלו לא אפשר לו להתגייס לשירות קרבי, אבל לאחר שבצבא הבינו שגיל לא מתכוון לוותר, הוא קיבל שיבוץ לשריון.
גיל שירת בחטיבה 401 בשיריון, היה חייל אהוב, שליו וחייכן, מקצוען אמיתי ופדנט… אך מעל הכל- תמיד דאג לכולם.גיל היה חלק מתנועת שיריון לתוך אחת מהשכונות המסוכנות בצפונה של עזה.
בקרב עז על מפקדת החמאס, היה צריך לצאת להביא כלי מחוץ לטנק הממוגן. כשהמפקד הסביר את המצב, גיל בתגובה, כמו תמיד, מיד צעק – ”אני יוצא! לכם יש בבית נשים וילדים!”
מחוץ לטנק המתין לגיל צלף, שחיכה להזדמנות הזו.
כשיצא מהטנק, גיל נפגע מכדור מדויק שפגע הישר בעורק ראשי ותוך פחות מדקה נפטר מהדימום המאסיבי…לא סייע החילוץ הרפואי.
באותו הערב נשלחו שני חברים שלו ליחידה, לזהות אותו.
הם סיפרו שכאשר חשפו את פניו, היה נסוך עליהן חיוך גדול.
כזה היה גיל. שלו, רגוע וחייכן.
אחד כזה שתמיד מרגישים בטוחים לידו.
יהי זכרו
לזכרון עולם 2023© כל הזכויות שמורות. 
