נחום איש גמזו היה תנא בתקופת הדור השני של התנאים, היה אחד מרבותיו של התנא רבי עקיבא.
בגמרא מסכת תענית (דף כא ע"א) מובא מעשה על צדקותו של נחום איש גמזו וכך כתוב "אמרו עליו על נחום איש גם זו שהיה סומא משתי עיניו גידם משתי ידיו קיטע משתי רגליו וכל גופו מלא שחין והיה מוטל בבית רעוע ורגלי מטתו מונחין בספלין של מים כדי שלא יעלו עליו נמלים פעם אחת [היתה מטתו מונחת בבית רעוע] בקשו תלמידיו לפנות מטתו ואח"כ לפנות את הכלים אמר להם בניי פנו את הכלים ואח"כ פנו את מטתי שמובטח לכם כל זמן שאני בבית אין הבית נופל פינו את הכלים ואחר כך פינו את מטתו ונפל הבית.
אמרו לו תלמידיו רבי וכי מאחר שצדיק גמור אתה למה עלתה לך כך אמר להם בניי אני גרמתי לעצמי שפעם אחת הייתי מהלך בדרך לבית חמי והיה עמי משוי ג' חמורים אחד של מאכל ואחד של משתה ואחד של מיני מגדים בא עני אחד ועמד לי בדרך ואמר לי רבי פרנסני אמרתי לו המתן עד שאפרוק מן החמור לא הספקתי לפרוק מן החמור עד שיצתה נשמתו הלכתי ונפלתי על פניו ואמרתי עיני שלא חסו על עיניך יסומו ידיי שלא חסו על ידיך יתגדמו רגליי שלא חסו על רגליך יתקטעו ולא נתקררה דעתי עד שאמרתי כל גופי יהא מלא שחין אמרו לו אוי לנו שראינוך בכך אמר להם אוי לי אם לא ראיתוני בכך"
התנא נחום איש גמזו מפורסם בזכות מנהגו לומר על כל דבר "גם זו לטובה".
הגמרא במסכת תענית ממשיכה ושואלת מדוע קראו לו נחום איש גמזו, עונה הגמרא, "דכל מילתא דהוי סלקא ליה" פירוש על כל דבר שהיה קורה לו, היה אמר "גם זו לטובה".
ישנה דעה שנקרא גמזו על שם מקום מגוריו בעיר גמזו הסמוכה ללוד.
לזכרון עולם 2023© כל הזכויות שמורות. 
