רבי שמשון בן פסח מאוסטרופולי רב ומקובל, נולד בעיר קוריץ שבווהלין (מערב אוקריאנה) בשנת ה'ש"ס (1600).
אמו הייתה בת אחיו של המהר"ל מפארג ולכך ייחוסו כמו ייחוסו של המהר"ל הגיע עד דוד המלך ע"ה.
רבי שמשון עסק רבות בתורה ובפרשנות לחיבורים ומאמרים בדורות שלפניו. כמו כן היה אחד מגדולי המחדשים בתורת הקבלה, בשונה מרבים שעסקו רק בפרשנות לדברי קבלה מדורות קדומים רבי שמשון חידש בעצמו חידושים בתורת הקבלה. חידושים אלו היו כתוצאה מגילוי מגיד – מלאך מן השמיים שגילה לו את סודות התורה. רבים מחידושיו מבוססים על גימטריות.
ידועה ומפורסמת האגרת שכתב, אמירתה בערב פסח נחשבת כסגולה ולהבטחת שמירה מפורענות במהלך השנה. האיגרת הינה תשובה לרבנים שביקשו פירוש למאמר המיוחס להאר"י הקדוש זיע"א.
ישנם ספרים רבים המיוחסים אליו אך ישנם הטוענים שלא רבי שמשון כתב אותם, ספרים הידועים בוודאות שנכתבו על ידי רבי שמשון הינם, "דן ידין", "בן מנוח", "נזר אלהים", "שמש מגן", "ליקוטי שושנים", "שמש נוגה", "עטרת פז", "מאמר זאת חוקת הפסח".
כשלש וחצי שנים לפני גזירות ת"ח ות"ט, סיפר רבי שמשון על מלאך שהתגלה אליו והודיע לו על הגזירות הבאות, רבי שמשון עורר את סביבתו לחזור בתשובה. כשקרבו הפורעים לעיר כינס רבי שמשון את כל בני העיר לבית הכנסת שם עסקו בתפילה עד שהגיעו הפורעים והרגהו על קידוש השם.
יום פטירתו (רציחתו על ידי הפורעים בני העוולה) ג' אב ה'ת"ח (1648)