רבי שמעון בר יוחאי המכונה הרשב"י היה מגדולי התנאים, תלמידו של רבי עקיבא.
במשנה מובאות הלכות רבות בשמו, מופיע בשם רבי שמעון ללא שם אביו – בר יוחאי, אולם הכלל הידוע הוא שסתם רבי שמעון הכוונה לרבי שמעון בר יוחאי (רש"י, שבועות, ב:)
הגמרא במסכת סנהדרין (פו.) אומרת "סתם ספרי רבי שמעון" ומייחסת בכך את המדרש ספרי לרבי שמעון בר יוחאי. כמו כן ספר הזוהר מיוחס לרשב"י.
רשב"י התנגד מאוד לשלטון הרומאים בארץ ישראל ונלחם רבות בשלטונם, בעקבות זאת נדון רשב"י למיתה על ידי שלטונות הרומאים, ונאלץ להסתתר.
רשב"י ובנו רבי אלעזר התחבאו 12 שנה במערה בפקיעין, וניזונו מעץ חרובים וממעין מים שנבראו להם בדרך נס. כל אותם 12 שנה עסקו בתורה. לאחר 12 שנה הגיע אליהו הנביא למערה ובישר להם כי הקיסר הרומאי מת והתבטלה גזירת דין מוות על רשב"י.
כשיצאו רשב"י ובנו מהמערה ראו אנשים מתבטלים מלימוד תורה ועוסקים במלאכתם, נתנו עיניהם בם ונשרפו. יצאה בת קול משמים ואמרה "להחריב עולמי יצאתם, חזרו למערה". רשב"י ובנו חזרו למערה למשך 12 חודש וכשיצאו ראו אדם המביא הדסים לכבוד שבת וראו כמה חביבות מצוות על ישראל.
בגמרא במסכת שבת (לג:) מובא שלאחר יציאתו מהמערה אמר רשב"י הואיל והתרחש לי נס אתקן משהו, הגמרא מביאה מספר דעות מה תיקן, כמו כן מביאה הגמרא שבדרך נס טיהר את העיר טבריה מטומאת מת שהייתה שם. ועל זה נאמר בפיוט "טהר את עיר טבריה".
קברו נמצא בהר מירון.
יום ל"ג בעומר נתקבל במסורת כיום פטירתו של רשב"י – יום ההילולא , רבים נוהגים לפקוד את קברו ביום זה.