רבי שלמה לוריא, המכונה מהרש"ל, היה מגדולי הפוסקים ומגדולי פרשני התלמוד, ממנהיגי יהדות אשכנז בתקופתו, חי ופעל בפולין, נע בין ערים שונות בהן עמד בראשות ישיבות, ספריו "חכמת שלמה" ו"ים של שלמה" נחשבים לספרי יסוד בפרשנות התלמוד הבבלי, תשובותיו בהלכה נלמדות עד היום הזה.
רבי שלמה לוריא נולד, בבריסק שבליטא, אביו נפטר עוד בהיותו צעיר לימים, והוא עבר להתגורר בבית סבו שכיהן באותה-העת כרבה של העיר פוזנא. בהיותו אצל סבו החל ללמוד ממנו תורה, ובגיל 25 נישא והתגורר בעיר הליטאית בריסק, לאחר נישואיו עמד בראשות הישיבה המקומית, ובמקביל שימש גם כדיין בעירו, כבר בתקופתו נחשב כי רבי שלמה הוא אחד הראשונים שהביאו את לימוד התורה ליהדות ליטא כולה.
בשנת ש"ד (1544), נבחר לכהן כרבה של אוסטרוה שבווהלין, וכן מונה לשמש כראש הישיבה באוסטרוה, ובצו מלכותי אף התמנה לרב הכולל של ווהלין כולה. בשנת שי"ג (1553) עבר לכהן כאב"ד וראש ישיבה בלובלין, שרבים מתלמידיה היו לימים תלמידי חכמים גדולים בדור שלאחריו.
בית הכנסת שלו בלובלין, התאפיין במנהגים ייחודיים, ארכו היה ל"ו (36) אמה ורחבו ל"ב (32) כמניין לולב, ובחג הסוכות היו בני הקהילה מקיפים את בית הכנסת בסמוך לכותלי המבנה מבפנים עם ארבעת המינים בידיהם.
המהרש"ל היה איש עיניו מאוד, ולמרות גדולתו בכל חלקי התורה, ולמרות דרגתו הרוחנית – מינה אדם שיבוא לביתו מדי-יום להוכיחו כאחד האדם, בכדי שיחזור בתשובה.
המהרש"ל נפטר בלובלין בגיל 63, בי"ב בכסלו ה'של"ד (1573), ונטמן בלובלין שבפולין.
לזכרון עולם 2023© כל הזכויות שמורות. 
