הרב יצחק נסים – הראשון לציון – רבה הראשי הספרדי של ישראל, כיהן בתפקידו בין השנים ה'תשט"ו – ה'תשל"ג – 1955 – 1972.
נולד בבגאדד שבעיראק, שם למד תורה מפי הרב צדקה חוצין.
בשנת תרפ"ה (1925) עלה לארץ ישראל יחד עם אשתו, ולאחר עלייתו התגורר בירושלים שם התיידד עם רבנים רבים ובמקביל עסק במסחר לפרנסתו.
בשנת תשי"ד (1953) התבקש על ידי הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל שכיהן אז כרבה הספרדי הראשי של ישראל, לשמש כממשיך דרכו. בשנת תשט"ו (1955) נבחר לתפקיד זה וכיהן בתפקיד עד שנת תשל"ג (1972).
פעל רבות בשלל נושאים ציבוריים והלכתיים הנוגעים לתפקידו, בתקופתו התקיים הפולמוס הגדול בשאלת "מיהו יהודי", רבי יצחק פעל רבות על-מנת שהגדרת היהודי תקבע על פי הגדרות ההלכה, ולא על פי דברים אחרים.
מתלמידיו הידועים , הרב מרדכי אליהו ששימש גם כהראשון לציון, הרב עזרא בצרי שכיהן כדיין בבית הדין הרבני הגדול, הרב יעקב משה הלל ראש ישיבת "אהבת שלום" ומקובל גדול, הרב משה טופיק כיהן כדיין בבית הדין הרבני הגדול.
ספריו, "שו"ת יין הטוב", "לדור ולדורות", "לכלל ולפרט – הלכות קצובות".
נפטר בט' אב ה'תשמ"א (1981) ונטמן בבית הקברות בהר הזיתים שבירושלים.
לזכרון עולם 2023© כל הזכויות שמורות. 
