רבי אשר בן יחיאל

רבי אשר בן יחיאל

רבי אשר בן רבי יחיאל, המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד, ומגדולי הפוסקים של העם היהודי, הרא"ש נולד באשכנז, כיום גרמניה, היה ידוע בחסידותו המופלגת ונמנה בין חסידי אשכנז.

בראשית ימיו למד הרא"ש אצל אביו רבי יחיאל, בהמשך החל ללמוד בישיבתו של המהר"ם מרוטנבורג, שהיה הפוסק החשוב של קהילות אשכנז באותה התקופה, ועד מהרה הפך לתלמידו המובהק, במהלך השנים הפנה הרא"ש עשרות שאלות בהלכה אל המהר"ם, והלה השיב לו עליהם בכבוד גדול ובהערכה. ולאחר שרבו המהר"ם נשבה ונכלא, ירש הרא"ש את מקומו בהנהגה בוורמס, ונעשה לגדול הדור באשכנז.

בקיץ 1298 פרצו באשכנז פרעות רינדפלייש. בפרעות הנוראות הושמדו כ-146 קהילות, ונטבחו עשרות אלפי יהודים, בשנת ס"ג (1303) מצא הרא"ש שעת כושר לעזוב את גרמניה, וברח עם בני ביתו לספרד, בדרכו לספרד עבר הרא"ש טלטולים רבים וקשים, אך בהגיעו לספרד, הקהילות בספרד קיבלו אותו בכבוד עצום, העידו עליו באותה התקופה כי "חכמתו ויראתו האירו פניו", והיה נראה "כמלאך ה' צבאות", באחד מטלטוליו הגיע למקומו של הרשב"א בברצלונה, שאף הוא קיבלו בכבוד מלכים, וקרא לקהילות ספרד לנהוג בו בכבוד גדול.

ראשי קהילת טולידו הזמינו אותו, ללמד תורה ולעמוד בראש בית דינם, שם הפך לפוסק ורב קהילתם, אף יוקרתו בעיני הממשל הייתה גדולה, והשלטונות התייעצו עמו בענייני משפט, ובעניינים שונים.

הרא"ש נפטר בט' בחשון פ"ח (1327) ונטמן בטולידו בספרד, על מקום קבורתו נכתב: "האבן הראשה תשואות חן חן לה" (זכריה,ד',ז').

תיאור

פרטים

שתף סיפור

הנצחה יומית

הדליקו נר ליקיריכם וזכו בזיכרון עולם

דילוג לתוכן