רבי אפרים אנקווה, מגדולי חכמי ספרד באלג'יריה, היה רב רופא ופילוסף.
נולד בשנת ה'קי"ד (1354) לאביו הרב ישראל אנקווה בעל ספר "מנורת המאור". (אביו הרב ישראל נשרף על קידוש השם בגזירות קנ"א (1391))
בצעירותו נשלח ללמוד אצל הר"ן (רבינו ניסים גירנודי), בשנת 1931 נערכו פוגרמים כנגד הקהילה היהודית בספרד על ידי הנוצרים, במהלך הפוגרמים נרצחו יהודים רבים ונשרפו בתיהם. מחמת רדיפות אלו ברח רבי אפרים ממדינתו כמו רבים מבני קהילתו.
לאחר כשנתיים של נדודים בין מקומות שונים הגיע רבי אפרים לעיר מרקש שבמרוקו, לאחר שהות קצרה בעיר מרקש המשיך לעיירה הונין, ולאחר מכן המשיך לעיר תלמסאן שבאלג'יריה. שם התמנה לרב ודיין עד פטירתו.
מלבד פסיקותיו ההלכתיות ידוע רבי אפרים כבעל מופת גדול, וסיפורי ניסים רבים מלווים עד היום את יהודי העיר תלמסאן. בנוסף לזאת התמחה רבי אפרים ברופאה ושימש כרופאו האישי של שליט העיר.
כמו כן עסק רבי אפרים בכתיבת פיוטים, וחלק מפיוטיו נכנסו לסדר התפילה של יהודי אלג'יר ביום הכיפורים.
בידינו יש ספר אחד שכתב רבי אפרים בשם "שער כבוד ה'". יש ספרים נוספים המיוחסים אליו.
נפטר א' כסלו ה'ר"ב (1442) ונטמן בתלמסאן שבאלג'יריה.