רבי אברהם בנו של הרמב"ם, היה גאון ותלמיד-חכם עצום, עסק בפירוש דברי אביו, בפירוש החומש ובהגות יהודית, היה ממנהיגי יהדות מצרים, נולד בפוסטאט-קאהירה אשר במצרים, בצעירותו למד רבי אברהם מאביו הרמב"ם, והיה לאיש סודו, הרמב"ם גילה בפניו סוגיות עיוניות והשקפתיות עמוקות שלא העלה על-הכתב.
כבר בצעירותו התפרסם כבעל כישרונות יוצאי דופן, ובהיותו כבן חמש עשרה כתב עליו אביו כך:
"זה בני אברהם ה' יתעלה נתן לו חן וברכה מברכת מי שנקרא על שמו… כי הוא ענו ושפל שבאנשים, מצורף אל זה טוב מידותיו, והוא בעל שכל דק וטבע נאה, ויהיה לו בעזרת ה' שם בגדולים בלא ספק…".
בכ' בטבת תתקס"ה (1204) נפטר אביו הרמב"ם, והותיר אחריו את בנו אברהם שהיה בגיל שמונה עשרה. רבי אברהם ירש את תפקידיו הציבוריים של אביו, הוא מונה כנגיד של יהודי מצרים, ולנציגם מול השלטונות, בנוסף מונה תחת אביו להיות רופאו האישי של הסולטאן, וכן לנהל את בית החולים הכללי של קהיר.
נפטר בי"ח בכסלו תתקצ"ח, והוא בן 51 בלבד.
לזכרון עולם 2023© כל הזכויות שמורות. 
