אבא יקר, לכתך הפתאומי הותיר את כל המשפחה המומה וכאובה. ימים ספורים לפני שנפרדת מהעולם, בילינו יחד בתור לבדיקות. התקשרת אלי בבוקר וביקשת שאתלווה אליך לבדיקות. על אף שהיו לי תכניות רבות לאותו יום שישי, ואמרתי לך שדרכי אצה לי, נמלכתי בדעתי והגעתי. הבאתי לך שוקולד שאהבת וקפה. ישבנו יחד בתור. יפות היו השעות. לפני שנפרדנו, היתה לי תחושה מוזרה ומיד החלפתי את המחשבה שמא זו הפעם האחרונה שאראה אותך – במחשבה אחרת, שזה הרי לא יתכן. החלפנו כמה מילים ובאמת שרציתי להתקשר כעבור מספר דקות לשאול אותך את את המרגיש טוב כדי לנסוע ברכבך בחזרה לביתך. אבל לא התקשרתי כי חששתי שהמענה לנייד יסיח את דעתך מהדרך. בסוף השבוע חשבתי שאולי כדאי לדבר איתך. אמרת שתבוא לביקור ובסופו של דבר לא חשת בטוב וויתרת. אני מילאתי את היום בכל התכניות מהיום שלפני. כעבור יומיים החלו להגיע הטלפונים המדאיגים. מסתבר שמצאו אותך שוכב על הרצפה. הגיעו אולי מאוחר מדי ואין לדעת מה גרם לנפילתך הרחק מהנייד שאולי היה מציל אותך. התנחמתי בכך שהשוקולד שהבאתי לבית החולים לבדיקות רק ימים ספורים לפני – היה הדבר האחרון שנתנו לך הפרמדיקים לאכול. בלוויה הכרתי את הילד שכל כך אהבת ותמיד סיפרת לנו עליו, בן של ידידה. אני יכולה לשתף בתקופה הכאוטית והכאובה שחווינו לאחר פטירתך. העולם התנפץ. תחושות קשות והרבה מאד בכי. אני מקוה שאתה באמת בעולם שכולו טוב. שרגשות של סער, דחק, עקה וכעס – אינם נמנים על מנעד הרגשות שאתה חווה ושאתה רגוע כמו בשנים האחרונות לחייך. תמיד אמרת שהנה, הגעת למקום טוב ונינוח בחיים, לעת בגרותך. חבל שלא נהנית עוד כמה שנים מחלקת האלהים הזאת. הוא רצה אותך לידו ולנו נותרו רק זכרונות. נוח על משכבך בשלום.
לזכרון עולם 2023© כל הזכויות שמורות. 
