נולד ב- 15.4.1954
נפל ב- 27.9.1996 בקרב ברצועת עזה
והוא בן 42
למד באוניברסיטת חיפה בחוג למזרח תיכון.
בן זרפאת ומחמוד. נולד ביום 15.4.1954 בכפר חורפיש. נביה נולד למשפחה העוסקת למחייתה בעבודת האדמה. אח להילה, מג'יד, מופיד, נזיה ואנואר. נביה למד בבית-הספר היסודי בחורפיש, והמשיך ללימודים תיכוניים בבית-הספר החקלאי "עירון" בחדרה. נביה היה פעיל בתנועות הנוער מגיל צעיר. בילדותו היה חבר בתנועת "הצופים", במסגרתה אף שימש כמדריך, ובנעוריו היה פעיל במסגרת הגדנ"ע.
במחצית אוקטובר 1972 גויס נביה לשירות החובה בצה"ל. הוא היה נחוש להצטרף ליחידת הצנחנים, זאת בניגוד למקובל בקרב העדה הדרוזית, אשר בניה נהגו להתגייס ליחידת המיעוטים.
במהלך מסלול ההכשרה ליחידה, פרצה מלחמת יום הכיפורים ונביה יצא להילחם עם גדודו בחצי-האי סיני.
עם סיום המסלול יצא לקורס קצינים. בשנת 1994, מונה נביה למפקד החטיבה הצפונית בעזה. הוא סיכל פיגועים באיזור, ואיפשר תקופה שליווה לתושבי גוש קטיף. נביה יצר קשרים מצוינים עם תושבי הרצועה וסביבתה וההיכרות האישית עם ראשי ההתיישבות יצרה אמון מלא ואיפשרה שיתוף פעולה. לאחר שנתיים של עבודה מאומצת מונה לתפקיד סגן-מפקד אוגדת עזה, כתפקיד אחרון לפני קידומו למפקד האוגדה, לדרגת תת-אלוף.
בשעות הפנאי נהנה נביה מקריאה, והיתה ברשותו ספריה ובה מגוון רחב של ספרים, במיוחד בתחומי מדעי המדינה ואסטרטגיה. תחביבים אחרים היו איסוף עטים יקרי ערך, שהמועדפים עליו היו עטים נובעים עתיקים, ואיסוף חרבות. האוסף כלל חרבות נדירות, ביניהן חרבות בסגנון "ג'ונגל". נביה הקפיד על כושרו הגופני, ונהג להתאמן בריצות שדה.
ביום 27.9.1996 נפל נביה במהלך קרב ברצועת עזה. עם הסלמת המצב באיזור, זומן נביה למקום, לאור הקשרים המיוחדים שהיו לו עם הקצינים הפלסטיניים. לאחר ששוחח עמם והבטיח רגיעה בגזרה הצפונית, פנה לגזרה הדרומית לכיוון מוצב "טרמית" באיזור מעבר רפיח, במטרה לסייע לחייליו שהותקפו באש הפלסטינים. במהלך הירי נפגע נביה ומת מפצעיו במקום. בן ארבעים ושתיים היה בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין בחורפיש. הותיר אחריו אשה, בת, הורים, וחמישה אחים ואחיות.
לזכרון עולם 2023© כל הזכויות שמורות. 
