רבי יוסף חיים זוננפלד היה מנהיג הישוב הישן בירושלים ורבה הראשון של העדה החרדית נולד בו' בכסלו ה'תר"ט לאביו הרב אברהם שלמה בעיירה וורבו שבסלובקיה בשם "חיים זוננפלד" (השם יוסף נוסף בסוף ימיו בהוראת המהרי"ל דיסקין), התייתם מאביו כאשר היה בגיל חמש ואימו נישאה בשנית.
התחנך אצל גדולי תורה שרחשו לו הערכה מרובה, ביניהם הכתב סופר, בנו של החתם סופר . הרב זוננפלד עמד בראש החוגים "היראים" הקנאים במחצית השנייה של המאה ה-19.
בה'תרל"ג (1873) עלה לארץ ישראל יחד עם מורו, הרב אברהם שאג-צוובנר, תלמידו של החת"ם סופר, והשתכן בעיר העתיקה בירושלים. הוא התקרב לרב יהושע לייב דיסקין ולבנו הרב יצחק ירוחם דיסקין ורכש עמדת השפעה ביישוב הישן. בין היתר ייסד את שכונת "בתי אונגרין". יחד עם הרב דיסקין הקים בשנת ה'תרל"ח (1878) את "בית הדין של החוגים היראים". השניים גם איחדו את כוללי ורשה והונגריה.
הקים את העדה החרדית בשנת ה'תר"פ בגלל התנגדות חלק גדול מבין היהודים שומרי המצוות בירושלים למינוי של הרב קוק שנבחר כרב הקהילה האשכנזית בירושלים בידי "הועד הכללי כנסת ישראל" שהיה קשור לרוב הרבנים ומוסדות התורה האשכנזיים בירושלים. הרב זוננפלד ותומכיו ראו במינוי זה כיוון השתלטות של התנועה הציונית על היהדות בארץ ישראל. בחודש אייר ה'תר"פ ארגונים ורבנים שתמכו בעדה החרדית הכתירו את הרב זוננפלד כרבה של ירושלים.
הרב זוננפלד היה גבאי ראשי בחברת "גמילות חסדים הכללי שערי חסד", הוא עודד את הרחבת היישוב היהודי בירושלים. בשנת תרל"ט הצטרף למועצת "ועד כל הכוללים" שעסקה בגאולת אדמות מידי ערבים והקמת שכונות עליהן. הרב זוננפלד שכנע את יצחק צבי רצרסדורפר מאנטוורפן לקנות שטח שעליו יוכלו לבנות בתים לעניי ירושלים, וכך הוקמה שכונת בתי אונגרין.
מאז בואו לארץ ישראל לא יצא ממנה מלבד פעם אחת כשנסע לפגישה עם מלך ירדן, ולפני נסיעתו עשה התרנת נדרים.
הרב זוננפלד ראה בפריחתה של ארץ ישראל קיום הנבואה של "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל".
הרב זוננפלד התנגד לציונות, כמו"כ נלחם נגד הנהגת השפה העברית כשפת הוראה במוסדות החינוך וניהל מאבק בנושא נגד הד"ר חיים ויצמן.
על הקמת הרבנות הראשית אמר: ”רואים אנו בזה סכנה עצומה והריסה לתורתנו הקדושה חס ושלום, וכל מי שישתתף בבחירה הזאת הרי הוא עובר בשאט נפש על חוקי ודיני תורתנו הקדושה”
נפטר בי"ט אדר ב' תרצ"ב ונקבר בהר הזיתים.
ספריו :שלמת חיים, חכמת חיים, תורת חיים , עקבי חיים, קונטרס פורים המשולש.
לזכרון עולם 2023© כל הזכויות שמורות. 
