המהרם מלובלין

י״ד בסיון תשפ״ב (13 ביוני 2022)

המהרם מלובלין

י״ד בסיון תשפ״ב (13 ביוני 2022)

קצת על הצדיק

הרב יהודה מאיר שפירא (מהר"ם שפירא) מייסד וראש ישיבת חכמי לובלין והיוזם של 'הדף היומי', נולד בסוצ'אבה שבבוקובינה שבצפון רומניה, בתחילה למד תורה מסבו הרב שמואל יצחק שור, ולאחר-מכן למד מספר שנים מרבי שלום מוסקוביץ, ואצל המהרש"ם מברז'אן. כבר בצעירותו הוסמך לרבנות, ונודע בכינויו כ"העילוי משאץ".

בשנת תר"ע (1910) קיבל הצעה לרבנות בקהילת גלינה, ועבר לכהן שם כרב, בתקופה בה-מונה החיים היהודיים בגלינה התרופפו מאוד, והרב שפירא נטל על עצמו לחזק את הקהילה ואת כל ענייני הדת בעיר, בשנת תרפ"א הקים הרב יהודה מאיר בנין מפואר לתלמוד תורה במרכז העיר, ובנוסף ייסד בביתו ישיבה לבחורים מובחרים, שעתידם להיות מורי הוראה בישראל ומדריכי דור העתיד.

בשנת תר"פ (1920) לאחר הפצרות מרובות, מונה לכהן כרבה של העיר סאנוק שבמרכז גליציה, המהר"ם נענה להפצרות ראשי הקהילה, משום שידע כי מצבה הרוחני של הקהילה בסכנה. גם בהיותו בסאנוק כבגלינה, מצא הרב שפירא דברים רבים הדורשים תיקון בחיי הקהילה בתחומי הכשרות והשחיטה, המקוואות והעירובים, כמו גם בחינוך התורני של הדור הצעיר, הרב פעל לתקן את הכשלים, ואף הקים במקום זה תלמוד תורה בשם "בני תורה" בו למדו כ-250 ילדים, ואת ישיבתו העביר ר' מאיר מגלינה לסאנוק, ר' מאיר כיהן על כס הרבנות בסאנוק במשך כ-3 שנים. ובעזבו את סאנוק, הייתה זאת קהילה יהודית מסודרת למופת.

בט' באלול תרפ"ג (21 באוגוסט 1923), התקיימה הכנסייה הגדולה הראשונה של אגודת ישראל בווינה, שם נאם רבי מאיר, ופרש את חזונו הגדול בדבר הדף היומי בפני באי הכנסייה:

"אם כל בית ישראל בכל אתר ואתר ילמדו באותו יום את אותו דף גמרא, היש לך ביטוי מוחשי יותר לאיחוד העליון בין קודשא בריך הוא, אורייתא וישראל?!… נוסע לו יהודי ותחת בית שחיו מסכת ברכות, נוסע הוא שבועיים מישראל לארצות הברית…לבסוף, כשהוא עומד על אדמת ארצות הברית נכנס הוא לבית המדרש ומוצא יהודים עוסקים באותו דף שבו עמד היום ומצטרף ללומדים בחדווה, ומתפלפל עם הלומדים והם משיבים לו ונמצא שמו הגדול מתאדר מתגדל ומתקדש… "

המחזור הראשון של הדף התחיל בליל ראש השנה תרפ"ד, ועם השנים פשט לימוד הדף היומי בכל רחבי העולם היהודי עד היום.

ר' מאיר, הצטער, לראות את בני הישיבות חיים בעוני מחפיר, נאלצים לישון על ספסלי בית המדרש, ולחפש אוכל אצל בעלי-הבתים באיזור, ולכן החליט להקים את ישיבת 'חכמי לובלין', אבן הפינה של הישיבה הונחה בל"ג בעומר תרפ"ד (1924) ולאחר שבע שנות התרמה ובנייה, התקיימה חנוכת הישיבה. בכ"ח-כ"ט בסיוון תר"צ ( 25-24 ביוני 1930, עם הקמת הישיבה עבר הרב שפירא לגור בלובלין ונתמנה לרב העיר.

בז' בחשוון תרצ"ד ( 27 באוקטובר 1933), נפטר רבי מאיר ממחלת הטיפוס והוא בן 46 בלבד,  לרבי מאיר שפירא לא היו ילדים, והוא היה רגיל לומר שהדף היומי וישיבת חכמי לובלין הם שני הילדים שלו.

בית העלמין בו נקבר ר' מאיר חולל ונחרש על ידי הנאצים בסוף מלחמת העולם השנייה, אולם קברו של ר' מאיר לא נפגע ונשאר עומד על תילו. בכ"ו באלול ה'תשי"ח (1958) הועלו עצמותיו לקבורה בהר המנוחות בירושלים.

תיאור

פרטים

שתף סיפור

עוד מונצחים

רשימה

הנצחה יומית

הדליקו נר ליקיריכם וזכו בזיכרון עולם

דילוג לתוכן