הרב אברהם ישעיהו, המכונה "החזון איש" על שם שכך נקראו ספריו, היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים של הדורות האחרונים, היה ממעצבי דרכה של היהדות החרדית בארץ ישראל.
נולד בעיירה קוסובה שברוסיה. לאביו הרב שמריהו יוסף קרליץ שכיהן כרב העיירה. ולמעט תקופה קצרה, רבי אברהם ישעיהו לא למד בתלמוד תורה ולא בישיבה, אלא בילדותו למד בעיקר מאביו וממלמד פרטי בשם ר' משה טוביה, ואף במשך רוב חייו למד לבדו, אמו סיפרה כי-כבר בילדותו למד בהתמדה עצומה, סופר עליו, כי בבר המצווה שלו קיבל על עצמו החזון אי"ש להקדיש את כל כוחותיו לתורה.
במלחמת העולם הראשונה, כבש צבא הקיסרות הגרמנית שטחים נרחבים מאזור ליטא, והחזון איש ואשתו, נאלצו להימלט לרוסיה, והתיישבו בעיירה סטויבץ, לאחר שרבה של הערייה עזב, החליף אותו החזון איש למשך תקופה קצרה, לאחר הפצרות מרובות מצד התושבים שיטול את המשרה.
באביב תרצ"ג (1933) עקב קשיי קיום ומסיבות נוספות, החליט החזון איש לעלות לארץ ישראל. רבי אברהם ישעיהו ואשתו עזבו את העיר וילנה ביום ראשון ח' בתמוז תרצ"ג (2 ביולי 1933).
בט"ז בתמוז תרצ"ג, (10 ביולי 1933) הגיעו החזון איש ורעייתו לארץ ישראל, ולאחר ימי 'בין המצרים', התיישב בבני ברק שהייתה אז מושבה קטנה ומצומצמת, בני ברק הפכה מאוחר יותר, ובמידה רבה בזכות החזון איש, לאחד ממעוזי היהדות החרדית בישראל.
עם השנים, יצא שמו של רבי אברהם ישעיהו החזון איש, בכל קצוות הארץ ובחוץ לארץ, רבים רבים היו מתאספים סביבו, מתברכים מפיו, ובאים לשמוע את עצתו, הוא אף היה זה שהכריע בסוגיות הלכתיות חשובות, ובסוגיות ציבוריות רבות-משקל, והיה לרבה של ארץ-ישראל.
החזון איש נפטר מהתקף לב בליל שבת, בט"ו בחשוון תשי"ד (24 באוקטובר 1953), אחר חצות הלילה, השמועה על פטירתו התפרסמה ברחבי בני ברק בשעות הבוקר, ובצהרי השבת נסגר חדרו של החזון איש בשל דוחק ההמון.
מסע ההלוויה, נערך בצהרי יום ראשון, וצעדו אחר מיטתו עשרות אלפי אנשים, נשים וטף. הוא נקבר בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק.
לזכרון עולם 2023© כל הזכויות שמורות. 
