רבי חיים בן עטר או אבן עטר, הנודע יותר בכינויו ה"אורח חיים הקדוש" על שם ספרו אור החיים על התורה. מגדולי פרשני המקרא בדורות האחרונים, פוסק הלכה ומקובל.
רבי חיים נולד במרוקו בשנת ה'תנ"ו (1969) בעיר סאלי, כבר בגיל צעיר החל ללמוד תורה מפי סבו רבי חיים בן עטר "הזקן" שהיה מחכמי מרוקו. לאחר נישואיו עמד בראשות ישיבה בעיר סלא, שם התפרסם כדרשן מופלג, והיה נוהג למסור דרשות יומיות בבתי כנסת בעיר.
בשנת תצ"א התחיל את מסעו לעיר אמסטרדם שם הדפיס את ספרו "חפץ ה'", לאחר מכן חזר למרוקו, ונדד לעיר פאס, לאחר רעב גדול ששרר בעיר פאס קיבל החלטה לעלות לארץ ישראל ומשם יצא במסעו דרך אלג'יר ומשם לאיטליה.
במשך תקופה שהה באיטליה שם נתמך כלכלית ע"י בני הקהילה המקומית והדפיס את ספריו "אור החיים" ו"פרי תואר".
בשנת תק"א (1741) יצא עם תלמידיו לעבר ארץ ישראל, עגנו בנמל עכו שם שהו למשך תקופה כשנה בה הוקמה ישיבה במקום. לאחר מכן עברו לירושלים שם הקימו את "ישיבת כנסת ישראל", בה הייתה ישיבה לתורת הנגלה וגם ישיבה לתורת הנסתר.
בתקופתו בירושלים מילא רבי חיים תפקיד מרכזי בהנהגת הציבור היהודי בעיר, מלבד עיסוקו התורני עסק גם בצרכי ציבור ובפרנסת תלמידי חכמים. מסופר שרבי חיים זומן לפגישה עם נציגי העדה הקראית בירושלים לצורך דיון על מס כבד שהוטל על יהודי ירושלים, כשירד במדרגות בבית הכנסת הקראי התעלף רבי חיים, הורה רבי חיים לחפור מתחת המדרגות ונמצאו שם ספרי הרמב"ם שהשליכו בני העדה הקראית שם במטרה לבזות את התורה שבעל פה. בכעסו על כך קילל רבי חיים בן עטר את הקהילה הקראית שלא תוסיף להתקיים יותר בתחומי העיר ירושלים.
חיבוריו, "אור החיים", "חפץ ה'", "פרי תואר, "ראשון לציון". ישנם מספר ספרים שבהם לקטו את מכתביו.
נפטר בליל ט"ו תמוז ה'תק"ג (1743) נטמן בהר הזיתים בירושלים.
במהלך השנים הפך קברו למקום תפילה שרבים באים אליו, ובפרט ביום ההילולא.
לזכרון עולם 2023© כל הזכויות שמורות. 
