Lezichron

גדעון פוזנר

גדעון פוזנר

תאריך פטירה

אודות

בן פאולינה וצ'רלס, אח צעיר לשמעון. נולד ביום כ"ב בתשרי תשל"ה (8.10.1974) בתל אביב-יפו. הגננת של גדעון סיפרה, שהיה ילד אצילי שאהב לשחק. גדעון החל את מסלול לימודיו בבית- הספר היסודי "ברנר" בכפר סבא, ולדברי מורתו, אהב לתרום אך עמד על שלו ועל עקרונותיו. בזמן לימודיו גילה יכולת ספורטיבית והיה האצן המהיר ביותר בשכבת בני גילו, בריצת 60 מטר. בנסיעה של המשפחה בשליחות של שנה לניגריה שבאפריקה, פרח גדעון ואהב מאוד את החוויה. בהיותו בן שתים עשרה עבר עם משפחתו להתגורר בלונדון, שם גדל ובגר וסיים לימודיו בבית-הספר J.F.S"." . בתקופת שהותו באנגליה השתתף במקהלת נוער מפורסמת. הוא וחברי המקהלה הגיעו לרמה מקצועית גבוהה והופיעו במקומות רבים. המשפחה משתייכת לקהילה הקונסרבטיבית ומבקרת לעתים קרובות בבית הכנסת, כך למד גדעון לשיר מהתורה ומההפטרה ואף לימד צעירים ומבוגרים כאחד, ברמה מקצועית ובעברית תקינה. היו בו אהבה וכבוד למסורתיות. בבית-הספר התיכון למד גדעון סוציולוגיה ופסיכולוגיה. אהבתו להומניות והיותו הצעיר במשפחה, הפכו אותו ל"פילוסוף של המשפחה". גדעון בגר והתפתח, פיתח תחביבים וגילה עניין בתחומים שונים. הוא אהב ללכת לתיאטרון עם אמו, החובבת דרמה ומחזאות, יחד צפו במופעים ונהנו ללמוד ולנתח את המחזות. בעקבות אחיו, שאהב לדאות, פיתח גדעון רצון לרחף במצנח רחיפה. האחים נסעו מספר פעמים ברחבי אנגליה, ריחפו ונהנו יחד בהרפתקאותיהם. את אהבתו למוסיקת ג'אז רכש מאחיו, ואף גילה ופיתח טעמים משלו בהאזנה למוסיקאים שונים. אחיו הבכור, שמעון, חזר לישראל ושירת בצה"ל, ובעקבותיו עלה גדעון לארץ בגפו, בינואר 1995, כדי להתגייס לצה"ל ולתרום למדינת ישראל. כחייל בודד, יכול היה גדעון לשרת בעורף, אך הוא התעקש לשרת ביחידה קרבית מובחרת. בתחילת חודש אוגוסט 1995 התגייס גדעון לצה"ל, עבר קורס מ"כים והוכשר לשרת כלוחם בחטיבת הנח"ל, בפלוגה המתמחה בירי טילים נגד טנקים. כחייל בודד, אומץ בקיבוץ משאבי שדה. בתקופת הטירונות כינוהו חבריו "פויזן" – שילוב בין שם משפחתו ל"רעל" באנגלית – משום שהיה "מורעל" על הצבא. מפקד היחידה בה שירת גדעון, כתב עליו: "גדעון היה לוחם מצטיין בכל רמ"ח אבריו. לוחם מיוחד, רציני, שקול ואחראי. מנהיגותו בין חבריו לא ניתנה לערעור. גדעון אהב את חבריו וחבריו אהבו אותו. גדעון היה אדם ערכי וציוני ודבר זה ניכר בכל מעשיו. הוא לא נתן למפקדיו להתייחס אליו בצורה שונה בגלל היותו חייל בודד, למרות הקשיים הרבים שנתקל בהם. הוא שאף למצוינות בכל תחום והגיע להישגים מרשימים".

סיפורים אישיים

שום דבר לא נמצא

תיאור

פרטים

שתפו את העמוד:

הנצחה יומית

הדליקו נר ליקיריכם וזכו בזיכרון עולם

דילוג לתוכן