אהרן הכהן , אחיו של משה רבנו ומרים הנביאה, בנם, אביהם של נדב אביהוא אלעזר ואיתמר.
אהרון היה הכהן הראשון וכהן גדול, כל צאצאיו הם כהנים.
בתורה כתוב כשמינה הקב"ה את משה למנהיגם של ישראל, אמר לפניו משה "הן אני ערל שפתים ואיך ישמע אלי פרעה" (שמות, פרק ו',ל') ובתשובה עונה לו הקב"ה כי אהרן אחיו ישמש כדוברו. ("ואהרן אחיך יהיה נביאך" – ומפרשים, נביאך – מתורגמן). חכמינו ז"ל מבארים כי אהרן זכה לקבל את הכהונה ולייסד את זרע הכהנים בגלל שעל אף שראה את משה אחיו מתמנה להיות מנהיג הדור ומנהל המשא ומתן עם פרעה – לא קינא בו.
במהלך מסע בני ישראל במדבר סיני שימש אהרן כמנהיג וככהן לצידו של משה רבינו. על פטירתו של אהרון מסופר בתורה, כי משה אהרן ובנו אלעזר – שמונה לממשיך דרכו – עלו לראש הפסגה אל הר ההר, שם משה פשט מאהרן את בגדי הכהן גדול והלבישם לאלעזר בנו, לאחר מכן אהרן נפטר במיתת נשיקה.
המשנה באבות אומרת "הלל אומר הווי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום" בעקבות משנה זו הפך אהרן הכהן ע"ה לסמל של אהבת הבריות והשכנת שלום בין איש לאשתו ובין אדם לחבירו.
ביטוי נוסף שנאמר על אהרן הכהן הינו "וידום אהרן", בפטירת שני בניו נדב ואביהוא, משה אומר לאהרן "הוא אשר דיבר ה' לאמר בקרובי אקדש" ומייד מביאה התורה את תגובתו של אהרן "וידם אהרן" ביטוי זה מבטא השלמה וקבלת הדין.
נפטר בא' אב ב' תפ"ז (1274 לפני הספירה) מקום קבורתו בהר ההר.
על פי המסורת כיום נמצא מקום זה בירדן.