Lezichron

הלכות ומנהגי יום השנה (יארצייט)

הלכות ומנהגי יום השנה (יארצייט)

א. יום היארצייט הוא יום המיתה ולא יום הקבורה.(רמ"א יו"ד סימן תב סעיף יב, חזון עובדיה חלק ג עמ' ר,
גשר החיים פרק לב סעיף ח) ויש שנהגו ביום השנה הראשון לעשות את האזכרה ביום הקבורה. (ט"ז וש"ך ביו"ד סימן תב)
נוהגים לעלות לתורה בשבת לפני יום השנה, ויש שנוהגים לעבור לפני התיבה בשבת זו. וכן נוהגים לעבור לפני התיבה בתפילת ערבית של
מוצ"ש.(גשר החיים פרק לב)

יש נוהגים לומר קדיש מליל שבת עד יום השנה. (חזון עובדיה חלק ג עמ' קצה)

ב. נוהגים ביום השנה שהבנים מתענים תענית יחיד. (שו"ע או"ח סימן תקסח סעיף ז, רמ"א יו"ד סימן שעו
סעיף ד) ת"ח ומלמדי תינוקות לא יתענו.(חזון עובדיה חלק ג עמ' ריז)

ג. נהגו ביום השנה הראשון לאביו או אמו לנהוג דיני אבילות של י"ב חודש. (רמ"א יו"ד סימן
שצה סעיף ג)

ד. נוהגים שהבן מתפלל לפני התיבה את כל שלושת התפילות. (רמ"א יו"ד סימן שעו סעיף ד)

ה. נוהגים לעלות לתורה, ואם יום השנה הוא בימים שאין קריאת התורה, יעלה בימים
שלפני יום השנה. (גשר החיים פרק ל)

ו. לומדים משניות לעילוי נשמת הנפטר, ומדליקים נר נשמה ואין מכבים אותו. (גשר החיים
פרק לב) ונהגו ללמוד במסכת כלים פרק כ"ד ומקוואות פרק ז' שבו מופיע משניות עם
אותיות נשמה

ז. נוהגים לעלות לקבר הנפטר ביום השנה.(קב הישר פרק עא).
ונוהגים לומר ליד הקבר מזמורי תהילים לעילוי נשמתו. נהגו לומר את המזמורים
הבאים: לג, טז, יז, עב, צא, קד, קל. ואותיות שמו ואותיות נשמה ממזמור קיט. ואומרים
תפילת אל מלא רחמים, ואם יש מנין אומרים קדיש. (גשר החיים פרק לב)

נוסח אל מלא רחמים:

לזכר: אֵל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים, הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים כְּזוֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים אֶת נִשְׁמַת פלוני בן פלוני שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ, בַּעֲבוּר שֶׁנָדְבוּ צְדָקָה בְּעַד הַזְכָּרַת נִשְׁמָתוֹ, לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵהוּ בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים, וְיִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתוֹ, ה' הוּא נַחֲלָתוֹ, וְיָנוּחַ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבוֹ, וְנֹאמַר אָמֵן:

לנקבה: אֵל מָלֵא רַחֲמִים, שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים,הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה, עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה,בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, כְּזוֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים,אֶת נִשְׁמַת פלונית בת פלוני שֶׁהָלְכָה לְעוֹלָמָהּ, בַּעֲבוּר שֶׁנָדְבוּ צְדָקָה בְּעַד הַזְכָּרַת נִשְׁמָתָהּ,בְּגַן עֵדֶן תְּהֵא מְנוּחָתָהּלָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֶהָ בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים,וְיִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתָהּ.יְיָ הוּא נַחֲלָתָהּ,וְתָנוּחַ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבָהּ, וְנֹאמַר אָמֵן.

נוסח קדיש יתום (עדות המזרח)

יתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. (אמן)
בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִרְעוּתֵהּ , וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. (אמן)
בְּחַיֵיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵי דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:
 יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָא.
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל, שְׁמֵהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מן)
לְעֵילָא מִן כָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא, תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא, דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן: (אמן)
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָא חַיִּים וְשָׂבָע וִישוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֶוַח וְהַצָּלָה, לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן: (אמן)
עוֹשֶׂה שָׁלוֹם (בעשרת ימי תשובה: השלום) בִּמְרוֹמָיו הוּא ברחמיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן:

ח. יש להמשיך במנהגי יום השנה, שנה אחר שנה אף אם עבר זמן רב מפטירת הנפטר, כי
בכל שנה מעלים אותו עוד דרגה. (חזון עובדיה חלק ג עמ' רלז)

ט. ובעיקר ישים החי אל ליבו לעשות חשבון נפש עם עצמו ע"י שיקדיש זמן ללימוד לעילוי
נשמת הנפטר שכן לימוד התורה עושה טובה גדולה לעילוי נשמת הנפטר

י. נהגו ללמוד משניות ביום זה

יא. נהגו לתת תיקון (מזונות , עץ, אדמה, שהכל)בבית הכנסת לעילוי נשמת הנפטרים

דילוג לתוכן